In בלוג
794584

המאמר המצורף, נכתב ע"י מנכ"ל IBI גמל.
הוא מתאר תמונה נכוחה לגבי מצב הפנסיה הצפויה לנו.
יחד עם זאת, הפתרונות שהוא מציע, אינם מספקים ואסור שיספקו אותנו.
הם לא יאפשרו לנו להמשיך את חיינו כרגיל,
אלא יחייבו אותנו להצטמצם – ובטח לא לחיות את החלום.
מומלץ לקרוא את המאמר והתוספות שבעקבותיו.

מאת קובי רוזין – IBI
מה ניתן לעשות כדי שנימנע מפנסיה מצומקת בעתיד?
בשנים האחרונות תופס נושא החיסכון הפנסיוני יותר ויותר מקום בשיח הציבורי עקב ההבנה
ההולכת ומחלחלת כי ייתכן שבהגיענו לגיל פרישה תעמוד בפנינו בעיה – לא יהיה בידינו
מספיק הון כדי לקיים רמת חיים נאותה, זו שלה אנו רגילים בשנים בהן אנו עובדים.
הבשורה אינה קלה – אפשר לומר בוודאות כי הפנסיה הצפויה של בני ה -50 ומטה כיום
צפויה להיות נמוכה מאוד לעומת הפנסיה הרצויה או לעומת ההכנסה של הדורות הקודמים.
יש לכך מספר גורמים, העיקריים שבהם : התארכות משמעותית של תוחלת החיים וירידה
משמעותית בסבסוד וההגנה הממשלתית לחוסכים בתכניות הפנסיה.
התארכות תוחלת החיים הינה ברוכה אך יחד עם זאת דורשת מכל אחד להגדיל באופן
משמעותי את משך החסכון לתכניות הפנסיה או הגמל ולהימנע ככל שניתן מלמשוך
כספים במהלך הדרך.

כך אפשר לעשות זאת:
ראשית, כמה מספרים: לתכנית פנסיונית (ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן פנסיה)
מפקידים מידי חודש כ- 20%   מהשכר. כ -45%   מההפרשה החודשית לתכנית
(שהם 8.33% מהשכר) מיועדים לכספי פיצויים המועברים על ידי המעסיק ומשוחררים
לעובד בעת עזיבתו או פרישתו . כספים אל ה, כולם או חלקם , פטורים ממס הכנסה
במשיכה בעת ניתוק היחסים בין העובד למעסיק. בשל כך, חלק לא מבוטל מהעובדים
רואים בכספים האלה כספים חופשיים שאינם שייכים לתכנית הפנסיה ומבצעים משיכה
של הכספים.
אבל, כדי להגיע ל כך שהפנסיה שלנו תעמוד על כ-70% מהשכר הממוצע במהלך
השנים (ממוצע ולא הגבוה) יש להפקיד החל מגיל 30 ועד הפרישה (בערך 35 שנה )
הפקדות חודשיות מלאות בשיעור של כ-20% מהשכר כולל פיצויים. לכך יש להוסיף
גורמים שיכולים לפעול לרעתנו בדרך, כמו התאמות נוספות לפנסיה בעתיד בהתאם
לקצב התארכות תוחלת החיים והביצועים של שוק ההון . בעבר חלק ניכר מהכספים
הושקע באגרות חוב מיועדות שהבטיחו תשואה גבוהה לעמיתים , אבל היום רוב הכספים
מושקעים בשוק ההון וחשופים לתנודתיות ולשינויים בשווקים הגלובאליים.

אם כן, מה לא לעשות? לא למשוך את מרכיב הפיצויים במהלך השנים כי פעולה זו
תקטין את הפנסיה בגיל הפרישה באופן משמעותי לשיעור של 30%-40% מהשכר
הממוצע (!!)  – פנסיה מצומקת שאינה מאפשרת פרישה בכבוד.
מספר מלים גם על קרן השתלמות כתוכנית השלמה פנסיונית. קרן השתלמות הפכה
במהלך השנים מכשיר לשיפור הצריכה ולא רמת הפנסיה , וזו גישה מוטעית. הטבות המס
לקרנות השתלמות (פטור ממס ריווחי הון) משמעותיות יותר ככל שמשכילים לצבור את
הכספים ולחסוך אותם לאורך שנים בקרן. שיעור ההטבה במונחי תשואה נטו מאוד
משמעותי לעומת חסכון דומה באפיק שאינו פטור ממס כגון תיק השקעות מנוהל או קרן
נאמנות (אגב, למשוך כספי פיצויים או השתלמות ולהעבירם לחסכון בקרן נאמנות –
על פי רב הינה שטות גמורה) .

נציג דוגמא מספרית פשוטה: הפקדה של 1,000 שקל לקרן השתלמות מידי חודש (10%
משכר של 10,000 שקל ) במשך 25 שנים רצופות עד לפרישה בגיל 67 , עם תשואה
ממוצעת שנתית של 3% תייצר סכום חד פעמי של כ-450,000 שקל בעת פרישה .
זה מספר מדהים, גם בלי לחשב את ה"חסכון" במס.
והנה המספר החשוב ביותר: במונחי פנסיה מדובר ביותר מ- 2,000 שקל   לחודש
לפורש מגיל 67 לכל החיים.
נניח שעובד השתכר בממוצע 10,000 שקל וצבר פנסיה בשיעור של 50% ( עקב
ניידות בין עבודות ושנים בהן לא הפריש כספים לפנסיה). אבל, בקרן השתלמות
הצטברו עבורו כ – 300,000 שקל נוספים. הוא יהיה מסוגל לשפר את הפנסיה
מ-5,000 שקלים ל-6,500 שקלים בחודש .

אז…שלא תגידו שלא אמרנו לכם – חסכו ואמצו.

עד כאן דבר המומחה – אומר את מה שתמיד אמרו לנו:

אל תבזבזו, תחסכו, תאלצו לרדת ברמת החיים,

אבל זה לא נורא וחוץ מזה זה מה שיש.

מקובל עליכם ?

האם הגיוני בעיניכם, שדווקא בגיל בו תפרשו מעבודה, ותוכלו להתחיל לטייל
בעולם ולממש חלומות, להתעסק בתחביבים שעוד לא היו לכם – דווקא אז
תרוויחו פחות, וזאת עוד מבלי להחשיב את תוספת ההוצאות שתחול עליכם
בגלל הפרישה – כגון לקנות רכב משלכם, דלק, ביגוד ועוד הטבות שאתם
מקבלים כיום בעבודה (מלכודת הדבש הנוכחית שלכם).

ובגיל זיקנה נהוג (נכון שאתם לא), להוציא יותר על תרופות, טיפולים רפואיים וכו'.

בדוגמא המספרית, נתן המחבר דוגמא להצטברות של 450,000 ש"ח בקרן
הפנסיה, שתיתן לנו 2,000 ש"ח לחודש !

CONFUSE

ולכן –
יציאה לעצמאות כלכלית כבר עכשיו, היא הדרך הנכונה להגיע לגיל הזיקנה
"מסודרים".
אין זה אומר שאתם צריכים לעזוב את העבודה, אבל יש כוונה לפקוח עיניים
ואוזניים ולהתחיל לחשוב "אחרת". להתחיל לקחת אחריות כלכלית על חייכם,
ולא על בסיס תוכניות המומחים.
ולמי שחושב כעת שזה דבר מסובך, מורכב, אין לו סיכוי, הוא לא התעסק בזה –
אני מבטיח להציג בקרוב הצעה לפתרון.

אם (ורק אם) אהבתם –
תנו לנו לייק – וקבלו את הכתבות הללו, היישר לקיר שלכם !

like_us_on_facebook

וגם אם לא – מוזמנים להביע דעה ולהגיב בשורת התגובות מתחת לכתבה.